חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך בעבר הלא רחוק היתה חד משמעית , מתוך שמרנות בתי המשפט נטו לפסוק כי ילד מתחת לגיל 6 הולך אחרי אמו (מלבד מקרים מעטים ויוצאים מן הכלל כמו אי מסוגלות הורית או סיבות חריגות אחרות) עד לפני שנים מעטות כך נהגו בתי המשפט לפסוק ומבחינה זו האבות קופחו במידה לא מבוטלת ,אך בעקבות הקמתה של וועדת שניט ובעקבות פיסקי דין שניתנו לאחרונה רואים תפנית דרמטית בעמדתו של השופט או השופטת בישראל נביא להלן מס' ציטוטים ממספר פיסקי דין כדי לראות נכוחה , אנה הרוח נושבת ….- אין ספק שבתי המשפט נוטים כיום לבדוק אפשרות למתן מעמד שווה בין האב לאם בבוחנו את השאלה לאן הילד הרך ילך לאחר גירושי הוריו .

1. יאים לענייננו דבריה של כב' השופטת מירז    בתמ"ש    014363/01 :"מודעת אני לעובדה כי קביעת משמורת על הקטין , שהינו מתחת לגיל 6 אצל האב , הינה בניגוד לחזקת הגיל הרך כמצויין בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות ,אך סבורה אני כי בימינו אין לקבוע משמורת ,תלוי מגדר ההורה משתי סיבות עיקריות :האחת – הועלו סיבות מיוחדות להצדקת המשמורת אצל האב בהתאם להמלצות כל הגורמים הטיפוליים ………"
2. השניה – חזקת הגיל הרך , מן הראוי כי תוחלף בימינו , בבדיקה עניינית של טובת הקטין הספיציפי כמצויין בהמלצות וועדת שניט לעניין ביטול החזקה תוך התייחסות למהות התפקוד של כל אחד מההורים ודאגתו הממשית לטובת הקטין הספיציפי שאינו תלוי קשר מגדרי , האם או האב . כיום אבות רבים ממלאים את התפקיד   האימהי לא פחות טוב מהאם " כפי שניתן להבין כאן , חזקת הגיל הרך , ניתנת לסתירה !!
3. במציאות פלורליסטיות שונה מאוד מן המציאות שלאורה גובשה דוקטרינה זו ". באשר למציאות המשתנה בישראל אומר כב' השופט יהורם שקד בתמ"ש (ת-א ) 8309/06/11 : "המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה עוד בקנה אחד עם המציאות , שבמסגרתה גובשה דוקטרינה של הגיל הרך . המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות …. הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית אינו משקף עוד את התאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין , המבטאות נאמנה את צורכיהן וטובתם של הילדים החיים ".
4. כפי שאנו רואים נכוחה דוקטרינת הגיל הרך בימנו אלה מקבלת תפנית ומתחזקת הדעה כי דוקטרינה זו אינה משקפת את התאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות .במילים אחרות החזקה לפיה הילד הרך ילך אחרי אימו חלפה מן העולם ותנתן בחינה מדוקדקת של טובת הילד לפני ההכרעה בשאלה חשובה זו.

לסיכום : על הנשים והגברים השוקלים את המשך דרכם המשותפת לשקול תוך ייעוץ מתאים כיצד לנהוג בשאלה סבוכה זו של משמורת קטינים כי מה שהיה כבר לא יהיה , ואין לראות באם משמורנית מועדפת על פני האב ומכאן אני פונה לכל ההורים העומדים בפני הכרעות מסוג זה לשקול לחיוב תוך הסכמה הדדית משמורת משותפת כדי שחלילה לא יפגע מי מהם וגם כדי לאפשר לילד הרך להיות במחיצת שני הוריו במידת האפשר .