על פי חוק שיפוט בתי הדין רבניים
(נישואין וגירושין ) התשי"ג – 1953 ,בית הדין הרבני הינו הסמכות היחידה לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים.
כאשר מוגשת לבית הדין הרבני
תביעת גירושין ניתן לכרוך בתביעה זו גם עניינים אחרים הכרוכים בגירושין
ותודות לכריכה בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בנושאים הכרוכים .
ענייני גירושין נדונים לפני
מותב של שלושה דיינים , הרכב חסר של דיינים הינו חסר סמכות זאת אומרת ,פסק
דין שניתן בעקבות דיון בהרכב חסר הינו פסק דין בטל ומבוטל ראה בג"צ 1750/91
מסילתי נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה פ"ד מה (5)
הגוף האחראי על בית הדין
הרבני ,הינו מועצת הרבנות הראשית אשר בראשו עומד בית הדין הרבני הגדול
בירושלים והוא זה המשמש בית דין לערעורים על החלטות ופיסקי דין של בתי הדין
הרבני האזורי .
הואיל ונושאים אחרים מלבד
גירושין נידונים גם בבית משפט למשפחה קיימת חשיבות רבה ביותר לתכנן מהלכים
ולדעת מראש היכן להגיש כל אחת מהתביעות עניין זה של חשיבה אסטרטגית יכל
להיות גורלי ורב השלכות , על כן בבואנו לטפל בתיק גירושין יש לתכנן מבעוד
מועד אלו תביעות כדאי מבחינת הלקוח להגיש לבית הדין הרבני ואלו תביעות כדאי
להגיש לבית משפט למשפחה.
בית הדין הרבני נוטל את
סמכותו לפסוק בענייני רכוש של הצדדים המתדיינים לפניו בקשר לסכסוך גירושין
מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגורושין ) התשי"ג 1953.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה